Untitled

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:19pm
.

N/A, 31 Oct. 2024 , 11:19pm
טוב שפנית אלינו, עוד מעט נהיה איתך, בינתיים יש לסמן את התשובות המתאימות.
[Sent]

ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:19pm
הקלד/י שם או כינוי:
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:19pm
.

ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:19pm
[Rich Content]
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:20pm
לשון נקבה

ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:20pm
[Rich Content]
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:20pm
בין 35-25

ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:20pm
אנא פרט/י את רקע הפניה
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:20pm
..

ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:20pm
השיחה מועברת לתור,  
אם ההמתנה מתארכת אפשר לפנות במייל או בפורום באמצעות אתר ער"ן, או להתקשר לטלפון 1201.
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:21pm
פעם בילדות נשארתי אחרונה להיבחר לקבוצת המחניים. אני זוכרת את ההשפלה, כשמספר הילדים הולך ומצטמצם בצד הלא נבחר, וחברותיי לכיתה מדלגות כל אחת לעבר הקבוצה שלה, אליה נבחרה. השפלתי עיניים, התביישתי. נפגעתי מהחברות שלא בחרו אותי, אבל בעיקר האשמתי את עצמי. אני לא מהירה מספיק, לא חזקה מספיק. לא סתם נשארתי אחרונה. כשבלית ברירה סופחתי לקבוצה האחרונה שנשאר לה מקום, גררתי רגליים לעברה והשתתפתי בכל זאת. התאמצתי להראות שאני טובה. אבל כשהכדור נגע בי ונפסלתי במשחק, הרגשתי הכי הכי גרוע. לא רק שנבחרתי אחרונה, הוכחתי לכולם גם למה.  
  
אז עכשיו בגיל 30 נשארתי אחרונה על ספסל הרווקות. מתבוננת בכל חברותיי מדלגות לעבר החיים החדשים שלהן ובונות את הקן החדש. ואני יושבת על הספסל, וכבר מזמן הפסקתי לחכות שיבחרו בי. אני יודעת שלא אבחר, וכי למה?  
אינני שחקנית כשירה להשתתף במשחק. אני נכה. רווקה בת 30 שלא מסוגלת להכין לעצמה אוכל. שכבר שלושה ימים לא הסתרקה כי הגוף חלש מכדי להרים את היד.  
בוודאי שאשאר אחרונה, וכי מה כבר אוכל להציע. אני לא אדלג אל עבר בחור עמום שיחכה לי כדי להתחיל את המשחק. אני אשאר כאן, רועדת, פצועה.  
הסיוטים בלילה והדמעות שלא מפסיקות לרדת. תמונות שמשתחזרות בלי הפסקה, התקפי חרדה שמשתקים אותי ככה סתם, בלי סיבה מיוחדת.  
ועצב, עצב גדול כל כך.  
אני מרגישה ענן כבד ושחור שמרחף מעליי, אני לא רוצה להעכיר את היום הבוהק של האנשים סביבי. לא רוצה לזהם את הרצפה החלקה והקירות הלבנים בעצבות והאופל שבתוכי. אני רוצה להתרחק מכולם ומהשמחות של החיים הקטנים שלהם ולהתאחד בחזרה עם השמיים. אני רוצה להיות האבק שמתפזר באוויר או אולי העשן שפשוט מתפוגג במעופו מעלה.  
אני לא רוצה לקחת חלק במשחק הזה. נמאס לי להישאר אחרונה ולצפות שמישהו יצביע ויאמר לי לבוא. אז אני מוחה על הכללים ויוצאת כנגדם. אינני חלק מעולמכם. מעולם לא הייתי ולעולם לא אהיה.  
אין לי צורך בקליפת האנושיות הדלוחה הזו, אין לי טעם מספק להישאר בחיים.  
אני עייפה

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:25pm
היי, כאן דוד
[Read]

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:26pm
אני קורא את מה שכתבת, תכף אגיב
[Read]

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:28pm
כתבת כל כך יפה ואמיתי ובו זמנית כל כך כואב.
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:28pm
כן, זה כואב.

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:29pm
מעריך מאוד ששיתפת אותי בזה קודם כל. שנתת לי הצצה לעולם שלך בצורה כל כך עמוקה. מצטער שכואב לך
[Read]

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:30pm
מהכתיבה שלך את נשמעת מאוד חכמה, טובת לב וכנה.
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:31pm
תודה לך.

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:31pm
כתבתי את זה אתמול, מתוך כל מיני כאבים

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:31pm
והיום איבדתי את זה לגמרי. הייתי תקועה בפקקים האיילון והתחלתי לצרוח כמו שלא צרחתי בחיים

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:32pm
בנס לא גרמתי לתאונה

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:32pm
שמח לשמוע שלא נפגעת. הפקקים באיילון באמת קשים ומעיקים
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:33pm
זה היה יום מאוד מציף. מכל מיני כיוונים. אבל מה ששבר אותי היה הרגע שבו התקשרו להודיע לי שלא עברתי איזה ריאיון עבודה, שהייתי משוכנעת שאני שם

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:33pm
זה כאב נורא כי דמיינתי שאני אחזור להשתקם, לעמוד על הרגליים מחדש

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:33pm
מצטער לשמוע, מקווה מאוד שתמצאי מקום אחר במהרה
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:34pm
אני לא יודעת בקשר לזה. אני קרובה מאוד להרים ידיים

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:35pm
זה בהחלט קשה להמשיך לחפש עבודה אחרי דבר כזה.
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:35pm
אפשר לחלוק איתך טקסט שכתבתי לפני כמה חודשים?

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:35pm
בשמחה
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:35pm
קראתי לזה " קורות חיים אלטרנטיביים"

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:36pm
אחרי תקופה ארוכה של חיפוש עבודה

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:36pm
אינני מרגישה כשירה להשתלב בחזרה בשוק העבודה של המציאות היומיומית. אינני מרגישה שיש לי הכישורים המאפשרים לי להשתלב כפונקציה מתפקדת בחברה. שמעסיק ירצה לקחת אותי ברצינות, כבעלת ערך. לכן, אציין כאן את כל מה שאני יודעת עכשיו לעשות, אחרי סוף העולם.  
כל המיומנויות שאני יודעת להציע בקורות החיים של האבדון:  
אני יודעת לקבל דיווחים על מחבלים שפורצים לבית ולשלוח כוחות.  
אני יודעת להבדיל בין כתם בוץ לכתם דם.  
אני יודעת לזהות עצמות ורקמות אדם.  
אני יודעת להכין רשימת נעדרים, לדובב מידע מאחות שאיבדה את אחיה.  
אני יודעת לשקר לאישה שאני לא יודעת מה עלה בגורל החבר שלה, בזמן שבטלפון שלי יש תמונה של הגופה שלו.  
אני יודעת לזחול ברכבים מנופצים ולהימנע משריטות הזכוכיות.  
אני יודעת לעצור את הנשימה כשהאפר מהמסננת עף לי לתוך הפנים.  
אני יודעת לסנן עצמות.  
אני יודעת לנסוע תחת טילים, לנהוג על 150 קמ"ש כשיש הקפצה.  
אני יודעת לשמור על עצמי אסופה נוכח סיפורי האימה ולענות באמפתיה, בעוד אני שולחת את האנשים אל הלא נודע, באפתיות גמורה.  
אני יודעת להישאר אדישה לצרחות של אישה בהתקף פסיכוטי, שמשוכנעת שמחבלים שוחטים את התינוקות שלה.  
אני יודעת לפרוץ לבתים נטושים ולחפש רקטות שלא התפוצצו.  
אני יודעת להרגיע אזרח שגילה שהבית שלו חטף פגיעה ישירה.  
אני יודעת לזהות הפגזות אם הן כאן או שם, לזהות יירוטים כשהם מעל הראש שלי.  
אני יודעת למקם את הנשק ליד ההגה בנסיעה, כך שיהיה נגיש לפעולה.  
אני יודעת לנווט בכבישים שותתי דם.  
אני יודעת לזהות ריח של גופה.  
אני יודעת שמקרר עזוב שנשאר פתוח מריח כמו גופה.  
אני יודעת שמי שחזר משם לעולם לא יחזור להיות עצמו.  
אני יודעת שאף אחד לא יבין לעולם.  
  
אני יודעת שאף אחד מהכישורים הללו לא יאפשרו לי למצוא עבודה ולחזור לחיים.

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:36pm
קורא
[Read]

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:38pm
וואוו. זאת כתיבה עוצמתית!
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:38pm
כשהיא התקשרה להגיד לי תודה אבל ממשיכים עם מועמד אחר, בדיוק כמו כל עשרות המיילים האחרים שקיבלתי, שתקתי. לא הצלחתי להגיב חוץ מלהגיד תודה על ההזדמנות

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:38pm
ונשמעת מחוויה אישית כאובה.
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:38pm
מה שבאמת רציתי לומר זה שאני מתחננת שייקחו אותי

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:39pm
אני קמלה. הם הסיכוי שלי לחזור לחיות

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:39pm
כי מה כבר נותר לי? החיים שהיו עד ה6.10 נשרפו נעלמו כלא היו.

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:39pm
אני מרגיש שאני ממש מאזין לשיחה שלך כשאת מתארת אותה
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:39pm
שנה עברה ואני עדיין באותו מצב, אפילו גרוע מכך

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:40pm
וזה כואב כל כך. שכולם מסביבי בכזה אושר מנותק מהמציאות

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:40pm
זוגיות, ילדים, דירות חדשות. ואני נופלת לתהום

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:41pm
כל כך רציתי שהיא תגיד לי "את בדיוק מה שרצינו". באמת האמנתי שזה מה שהיא תגיד.

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:41pm
ודמיינתי איך אני חוזרת לעמוד על הרגליים

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:41pm
יבוא משהו אחר, אני יודעת... בסוף זה יקרה. אבל עכשיו, הלילה, אני פשוט לא מצליחה למצוא תקווה לשיקום.

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:43pm
הלילה אנחנו ביחד. בואי נמצא ביחד תקווה לשיקום.
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:43pm
היום הגיע בחור חדש לחוות החוסן שאני מטופלת בה. הייתי משוכנעת שאני מכירה אותו, משם... גם היה כתוב לו על החולצה את שם היחידה שעבדתי איתה, ידעתי שזה הוא

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:44pm
ואני זוכרת אותו כי התעמקתי בפנים שלו כשהייתי שם

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:44pm
הוא היה נוקשה מאוד, קצין בכיר, בתוך התופת

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:44pm
ועכשיו הוא הגיע לחוות החוסן, עם חולצת צבא של היחידה שלו

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:45pm
והוא פלופ לגמרי. שום קשר בין הדרגות והפנים חמורות הסבר ליצור האומלל שהגיע לקבל עזרה

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:46pm
זאת דוגמה למשפט "גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים"
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:46pm
הוא בכה בהיסטריה. פתאום... זה היה קשה לראות

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:46pm
הפער הזה

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:47pm
ואני לא בטוחה אם זה יותר נתן לי תוקף לתחושות שנשארו איתי משם או שלהפך

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:48pm
שמה שעשינו שם היה נורא כל כך שגם הוא החזק נשבר. אז בוודאי שגם אני החלשה אשבר. ומצד שני, מה כבר עשיתי. הוא באמת באמת היה חלק מכל זה.

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:48pm
ואני... באתי לביקור קצר בתוך התופת. ונפצעתי

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:48pm
לא מסוגלת להמשיך לחיות

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:48pm
את נשמעת לי הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:49pm
אני לא יודעת בקשר לזה

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:49pm
להפצע בתופת הזאת, להמשיך הלאה, לכתוב, ללכת לחוות שיקום, לחפש עבודה. את משקיעה בעצמך ומנסה לעמוד על הרגליים. זה הכי רחוק מלהיות מובן מאליו שאפשר
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:51pm
וצורחת כמו משוגעת בתוך הרכב בבכי היסטרי. ומגיעה להתקף חרדה קיצוני ונופלת לידיים של אנשים זרים בתקווה שמישהו יצליח להחזיק אותי

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:51pm
כי הגוף כבר לא מסוגל לשאת

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:51pm
ברור לי שזה מסע ארוך

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:51pm
אבל אני לא בטוחה שהדרך הזו שווה את כל הסבל

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:52pm
שיקום לוקח זמן זה נכון, אבל צעדים קטנים בסוף מצטברים לצעדים גדולים
[Read]

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:52pm
וזה נשמע שאת עושה הרבה צעדים בכיוון הנכון
[Read]

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:52pm
ואני גאה בך על זה
[Read]

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:53pm
אני לא יכול לדמיין את הקושי שאת עוברת. אבל הניסיון לקום למרות הקושי ולהמשיך הלאה עם החיים זה מעורר השראה.  
מגיע לך להשתקם ולהנות מהחיים במלואם.
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:54pm
תודה. אני מקווה כל כך שזה יקרה.

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:54pm
תודה לך על ההקשבה הלילה.

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:54pm
תודה לך ששיתפת. אני מאוד מעריך את זה
[Read]

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:55pm
מאחל לך שתרגישי טוב עם עצמך, ותהני מהחיים כמו שמגיע לך.  
הכתיבה שלך והסיפור שלך באמת מעוררים בי השראה ואני מאוד שמח ששוחחתי איתך.
[Read]

מתנדב ער"ן, 31 Oct. 2024 , 11:56pm
שיהיה לילה טוב ושקט
[Read]

Visitor, 31 Oct. 2024 , 11:56pm
תודה דוד. שיהיה ליל מנוחה...

Survey started 31 Oct. 2024

Survey Bot, 31 Oct. 2024 , 11:57pm
בתום השיחה ניתן להשאיר מסר למתנדב/ת
[Read]

Survey Bot, 01 Nov. 2024 , 12:57am
תם זמן המענה על הסקר
[Sent]

 01 Nov. 2024